אילו סוגי פצעים בפה קיימים ואיך להתמודד איתם?
פצעים שונים בחלל הפה הם שכיחים במיוחד, ולרוב הם מציקים וכואבים אך לא מעבר לכך (אם כי רבים מופתעים מכך שפצעים כל כך קטנים מסוגלים לגרום לכאב כל כך מציק). יחד עם זאת, במקרים נדירים יותר, הם אף עשויים להצביע על קיומן של מחלות יותר מורכבות. כפועל יוצא, הטיפול בפצעים מסוימים עשוי להיות שונה מטיפול בפצעים אחרים, וזאת בשל השוני במקור שממנו הם נובעים. במדריך שלפניכם נציג את סוגי הפצעים השונים בפה ואת דרכי הטיפול הנפוצות בכל אחד מהם.
אפטות: המטרד הנפוץ ביותר
אפטות נחשבות לסוג הכי נפוץ של פצעים בפה. אפטות עשויות לצוץ כתוצאה מלחץ נפשי, גנטיקה או חסרים תזונתיים כמו חוסר בברזל או בוויטמין B12. במרבית המקרים הן חולפות מעצמן ואינן מעמידות בסיכון את המטופל. אפטות בפה עשויות להופיע כשלפוחיות או כנגע בפה, במראה בולט ובצבע לבן או אדום, והן מופיעות לרוב באזור רצפת הפה, הלחי הפנימית, או כפצעים בלשון.
מאחר שמרבית האפטות חולפות מעצמן, הטיפול הטוב ביותר בהן הוא הטיפול המניעתי, קרי הקפדה על היגיינת פה נאותה והימנעות מצריכת אלכוהול ועישון. במסגרת ההקפדה על היגיינת הפה, חשוב לצחצח שיניים פעמיים ביום לפחות ולהשתמש בחוט דנטלי, ואף להשתמש בנוזלים לשטיפת פה על מנת למנוע את הופעתן של אפטות.
עם זאת, במידה שהכאב שנגרם כתוצאה מהאפטות הוא קשה מנשוא, אפשר לעשות שימוש בתכשיר מאלחש למריחה מקומית, שאמנם אינו מעלים את האפטה, אך מקל על הכאב שנגרם כתוצאה ממנה. כמו כן,ישנם תכשירים שמיועדים לזרז את הטיפול באפטות ולהקל על התסמינים.
אחד המוצרים האפקטיביים לטיפול באפטות הוא תרסיס ג’ל לטיפול באפטות מבית כצט MD – מוצר טבעי המסייע בטיפול בנגעים שונים בלוע, בשפתיים ובחלל הפה. במקרים חמורים, אפשר לעשות שימוש במשפחה המכילה סטרואידים, או בשטיפת פה המכילה סטרואידים. הסטרואידים נספגים בריריות הפה, וכפועל יוצא מסייעים בהאצת תהליך ריפוי הנגעים. אף על פי כן, יש להשתמש בתכשירים כאלה רק בהתאם להנחיות רפואיות ויש לנקוט בזהירות בעת השימוש בהם.
הרפס: שלפוחיות הנגרמות כתוצאה מזיהום ויראלי
הרפס הוא הכינוי למשפחת נגיפים (וירוסים), אשר הנפוץ והמוכר ביותר בה הוא ההרפס מסוג 1, אשר גורם להופעת שלפוחיות על השפתיים. המשותף לכלל הנגיפים במשפחת ההרפס הוא הלטנטיות שלהם, דהיינו יכולתם להיות רדומים בגוף לאורך זמן, כאשר מדי פעם מתרחשות התפרצויות. הרפס הוא מצב מדבק במיוחד.
ניתן להבחין בהידבקות עוד לפני הופעתם של הנגעים, עם הופעתן של תחושות עקצוץ וצריבה באזור השפתיים. אף על פי שהרפס בשפתיים חולף מעצמו אף ללא טיפול, ניתן לקצר את האירוע ואת רמת חומרתו באמצעות טיפול אנטי נגיפי. עם זאת, חשוב לזכור כי גם לאחר שהתסמינים חולפים, הנגיף נשאר רדום בגוף והתפרצויות עתידיות תיתכנה.
פטרת הפה
זיהום פטרייתי, הנגרם מפטריה המכונה קנדידה אלביקנס, מופיע על פי רוב אצל תינוקות ואצל קשישים בעלי שיניים תותבות. בנוסף, הזיהום עשוי להופיע גם לאחר סיום טיפול אנטיביוטי או אצל מטופלים במשאפים עם סטרואידים. הזיהום עלול להוביל לאי נוחות ולכאב במקרים מסוימים. הטיפול בפטרת הפה משתנה בהתאם לגילו של החולה.
בעוד שבקרב תינוקות ההמלצה היא על טיפול אנטי פטרייתי (כאשר במקרה שבו התינוק עדיין יונק, יש צורך אף בטיפול מקומי בשדה של האם), ילדים ללא מחלות רקע ומבוגרים מתחילים על פי רוב בטיפול ביתי, הכולל אכילת יוגורט או כדורי פרוביוטיקה שנועדו להשיב את האיזון הנכון של האורגניזמים שחיים בחלל הפה (המכונים פלורה) במטרה להקטין את נוכחותן של הפטריות. רק במידה שהטיפול הביתי כושל, אפשר להסתייע בתכשיר אנטי פטרייתי.
לעומת זאת, אנשים בעלי מחלות רקע נדרשים להשתמש מייד בתכשירים אנטי פטרייתיים. תכשירים אלה מופיעים בתצורה של כדור מציצה או שטיפת פה. במקרים הנדירים שבהם הפטרייה עמידה לתכשירים האנטי פטרייתיים, ניתן לעשות שימוש בטיפול באמפוטריצין B. ראוי לציין כי כל אחד מהטיפולים המנויים לעיל ניתנים לשילוב עם שטיפת הפה במי מלח, שמסייעים בהאצת תהליך היעלמותה של הפטרייה.
פצעים כתוצאה מטראומה פיזית וחתכים
פרט לפצעים שנגרמים כתוצאה מזיהום או מפטריות, ישנם פצעים בפה שנוצרים בגלל גורם חיצוני, כמו נשיכה של הלחי הפנימית או של הלשון, כוויות משתייה או מאוכל חמים, צחצוח שיניים אגרסיבי מדי או שפשוף עם שיניים תותבות, פלטות ליישור שיניים וכיוצא באלה. פצעים כתוצאה מטראומה פיזית או חתכים בפה נוטים לחלוף בעצמם, והפנייה לטיפול נעשית לרוב במקרים שבהם הפצעים מזדהמים. על מנת להאיץ את הטיפול בפצעים פיזיים ולהימנע מהזדהמותם, מומלץ לשטוף את הפה במי מלח או במי פה מחטאים. בנוסף, במקרה שבו הפצעים כואבים במיוחד, ניתן למרוח משחה או ג’ל מאלחשים על מנת להביא להקלה בכאב.
איך מאבחנים פצעים בפה?
כאמור, ישנם סוגים שונים של פצעים בפה ובגרון, שנגרמים מגורמים משתנים והטיפול בהם אינו זהה. כפועל יוצא, חשוב לפנות לייעוץ רפואי, על מנת לאבחן את סוג הפצע הרלוונטי ולהתאים תוכנית טיפול. אבחון הפצעים בפה נעשה על פי רוב על ידי התבוננות בלבד. במקרים אחרים, נעשה שילוב של התבוננות עם נטילת דגימה והסתכלות במיקרוסקופ. במקרים חמורים יותר, על מנת לברר את הגורמים להופעת הפצעים, ניתן לבצע בדיקת דם או בדיקה גופנית מקיפה. לבסוף, במקרים חריגים שבהם פצעים בפה מתפשטים אל הוושט והגרון, יש ליטול תרבית מהאזורים הנגועים או לעשות שימוש באנדוסקופ.
