מיתוסים וטעויות נפוצות על אוזניים וכאבי אוזניים
האוזן היא ככל הנראה אחד מאיברי החישה המורכבים ביותר. למעשה, מבחינה אבולוציונית, מדובר באיבר הזוגי שהתפתח אחרון בגוף האדם. האוזניים מאפשרות לנו לתקשר זה עם זה על ידי שפה או באמצעות מוסיקה. כמו כן, האוזניים אף אחראיות על התמצאות במרחב וכן על שיווי משקל.
לכן, אין זה מפתיע כי האוזן היא איבר רגיש במיוחד, שאף מתאפיין במנגנון ניקוי עצמי יוצא מן הכלל. אף על פי כן, קיימים מיתוסים רבים בנוגע לאוזניים בכלל ולכאבי אוזניים בפרט. חשוב לדעת להבחין בין עובדות לבין מיתוסים על מנת לשמור על בריאות האוזן ולמנוע נזק בלתי הפיך לשמיעה.
מיתוס מס’ 1 – יש לנקות את האוזניים עם מקלוני צמר גפן
רבים חושבים ששמירה על ניקיון האוזן מצריכה שימוש יום יומי במקלוני צמר גפן. אף על פי כן, בשנים האחרונות גוברת ההבנה כי למעשה, מקלוני האוזניים דווקא גורמים ליותר נזק מתועלת. זאת, מפני שמקלוני צמר הגפן דוחסים את השעווה, דוחפים אותה עמוק יותר בתעלת האוזן החיצונית, ואף עלולים לגרום לחסימתה (או בשפה יום יומית, ליצור “פקק” שעווה באוזן). כמו כן, שימוש לא עדין במקלוני אוזניים עלול לגרום לפציעה, על ידי ניקובו של עור התוף או שריטה של תעלת השמע (שאף עלולה להוביל לזיהום). לכן, מוטב להשתמש במקלוני צמר גפן לצורך ניקוי אפרכסת האוזן החיצונית בלבד, ולזכור כי האוזן מנקה את עצמה.
מיתוס מס’ 2 – שעווה באוזן היא לכלוך שיש להסיר
שעוות אוזניים, המכונה בעגה הרפואית צרומן, הינה חומר חום-צהוב, שמיוצר בחלקה החיצוני של תעלת האוזן. הצרומן משמש כחומר מסכך, שאף מסייע בהגנה על תעלת האוזן, על ידי לכידתם של אבק, חרקים, מיקרו אורגניזמים מזיקים ומים. בחלוף הזמן, הצרומן עובר באופן הדרגתי מן החלקים העמוקים של התעלה אל האוזן החיצונית, בה ניתן להסיר את השעווה בקלות. למעשה, כאשר יש מחסור בשעווה, עלולים להתפתח גרד, יובש ואף סיכון מוגבר לדלקות.
מיתוס מס’ 3 – כל כאב אוזניים מחייב אנטיביוטיקה
דלקות אוזניים הן הסיבה הראשונה בשכיחותה למתן אנטיביוטיקה בקרב ילדים. אף על פי כן, שבעים אחוזים מן הילדים צפויים להחלים מדלקת אוזניים ללא שימוש באנטיביוטיקה. הסיבה לכך נעוצה בהבדל בין זיהום ויראלי לבין זיהום חיידקי.
בעוד שדלקות שמקורן בחיידק עשויות להצריך שימוש באנטיביוטיקה, זיהומים שמקורם ויראליים כלל אינם מצריכים שימוש כאמור (ולמעשה, אנטיביוטיקה כלל אינה משפיעה על זיהומים ויראליים, ונטילתה ללא צורך עלולה לגרום לגוף לפתח עמידות). מרבית דלקות האוזניים (במיוחד אצל ילדים) הן ויראליות ולכן צפויות לעבור מעצמן. ניתן להיעזר בתרופות ביתיות ובתרופות סבתא כמו קומפרסים חמים. במידה שהדלקת לא עוברת או שהכאב חמור במיוחד, יש לפנות לייעוץ רפואי.
מיתוס מס’ 4 – רוח קרה גורמת לדלקת אוזניים
לפי הרפואה הסינית, רוח היא גורם אקלימי אשר נושא עמו פתוגנים (מחוללי מחלה, המכונים בעגה המודרנית וירוסים וחיידקים). אף על פי כן, הרפואה המערבית הוכיחה כי חשיפה לרוח או לטמפרטורה קרה אינה מביאה לדלקות זיהומיות, ולכל היותר, היא עלולה לגרום לכאבים, בשל גירוי עצבי. למעשה, כאבים באוזניים בעת חשיפה לרוח נעוצים לא אחת בבעיה בפרק הלסת אשר קשורה לרגישות לקור. לכן, טיפול בכאבים כאלה צריך לכלול מניעת קור, חימום מקומי ועוד.
אם כן, מדוע דווקא בחורף הגוף נוטה לפתח דלקות אוזניים? הסיבה לכך פשוטה, ונעוצה בנזלת שנגרמת כתוצאה מצינון, שחוסמת את חצוצרת השמע, וגורמת להצטברות נוזלים.
מיתוס מס’ 5 – טעויות בטיפול ביתי: נרות אוזניים ושימוש בשמן חם
ישנן לא מעט שיטות “טבעיות” ותרופות סבתא, ששימוש לא נכון בהן עלול להסתיים בביקור לא נעים בחדר המיון. תרופת סבתא פופולרית שגורמי מקצוע מזהירים מפניה, היא שימוש בנרות אוזניים. זאת, מפני שהנרות החמים עלולים לגרום לכוויות, ולהתכת שעווה, שעלולה למצוא את דרכה לעור התוף.
תרופת סבתא נוספת שמומלץ להימנע ממנה היא טפטוף שמן זית חם לתוך תעלת האוזן. אף על פי שבמרבית המקרים אין מדובר בפעולה מסוכנת, במקרים שבהם קיים נקב בעור התוף (שלא תמיד מודעים לקיומו), טפטוף השמן עלול לגרור סיבוכים משמעותיים. תרופה שלישית שיש להימנע ממנה היא שימוש במשחות טבעיות, המבוססות על שום כתוש, בצל צלוי, מיץ לימון או חומץ. יש להימנע בהחדרת חומרים לאוזן על מנת למנוע זיהומים. באופן דומה, יש להימנע גם משימוש בצמחי מרפא לצורך טיפול בדלקת אוזניים. תפקידם המרכזי של צמחי מרפא כמו סמבוק שחור, אכיניצאה או פטרוזיליה הוא לחזק את תפקודה של המערכת החיסונית על מנת למנוע זיהומים ומחלות. לכן, כאשר התהליך הדלקתי כבר התפתח, יעילותם של צמחי המרפא מוטלת בספק. לכן, אבחון בדלקת אוזניים מצריך פנייה לדרכי טיפול קונבנציונליות.
לסיכום – הדרך הנכונה לשמור על האוזניים
דרך המלך לשמירה על בריאות האוזניים היא הקפדה על מספר פעולות פשוטות ביום יום. לדוגמה, מומלץ לייבש בעדינות את האוזן עם מגבת לאחר הרחצה על מנת למנוע הצטברות מים באוזן. בנוסף, במקרה של שינויים תכופים בלחץ האוויר, כמו בעת טיסה, חשוב לנקוט בפעולות המסייעות בשמירה על לחץ האוויר התקין, כמו בליעת רוק, לעיסת מסטיק ועוד. לבסוף, במקרה של ירידה בשמיעה או כאבים עזים באוזניים, חשוב לפנות לרופא משפחה או לרופא אף אוזן גרון.
